רם בן ברק:
ראשית אני אתחיל, כמו שאני אתחיל כל פעם שתהיה לי זכות דיבור ואני אגיד, לא תצליחו לרבע את המעגל, יש חוק גיוס, כולם צריכים להתגייס בני 18, ואת אותם אלה שנחליט שהם מילואים - - -
רם בן ברק:
נכון, ואני אגיד את זה כל פעם מחדש.
יעקב אשר:
אבל זה לא הערה לסעיף. הוא בסעיף אחר, הוא בחוק אחר, זה לא הערה לסעיף.
רם בן ברק:
הדבר השני, הצבא יודע היום לקחת אנשים ולשלוח אותם לשירות אזרחי ביטחוני או אזרחי בכלל ועושה את זה מצוין ועושה את זה מכלל המתגייסים והוא יכול לעשות את זה גם מכל אלה שיגיעו. יגיעו ה-5,800, 6,000, לא יודע כמה שקבעתם ביעדים, אם הם יראו מישהו שלא מתאים ללוחמה ולא מתאים לשום דבר או מתאים לשירות ביטחוני, הם ...
רם בן ברק:
אני חושב שזה מישהו מש"ס, חבר כנסת לשעבר.
יעקב אשר:
והראשון מה? הראשון לא היה טוב?
רם בן ברק:
רבותיי, אתם יכולים להמשיך לגחך את עצמכם בעיני הציבור - -
רם בן ברק:
- - ולדבר היום כמו לפני ה-7 באוקטובר. זה לא יעזור לכם, היה חוק פעם ויש חוק עכשיו.
רם בן ברק:
אני מציע לכם להפסיק עם זה, לא לצעוק למה הערבים לא מתגייסים ולא להגיד מה עם החוק הקודם, זה לא מוסיף לכבודכם.
ינון אזולאי:
ולכן יש שינוי. דווקא בגלל מה שאתה אומר יש שינוי בין החוק הקודם לחוק הזה.
רם בן ברק:
ולכן אני אומר שהחוק הזה נכתב בגאוניות, הגאוניות שבה הוא נכתב, אנשים שכתבו אותו, הם כתבו אותו ככה שאף אחד לא יתגייס. הם כתבו אותו בצורה כזאת שהזמן יעבור והתהליכים יעברו ואף אחד לא יתגייס.
אני חושב שכל הסיפור הזה של השירות הלאומי, 10% שירות לאומי אזרחי, אני מצטרף בעניין הזה לחבר הכנסת אדלשטיין, נכנס ע...
ינון אזולאי:
את לא מייצגת את איחוד הצלה, את מתנדבת באיחוד הצלה.
יעל זרח:
אני לא מייצגת, אני מתנדבת.
אלון קמינר:
אני אגיד במשפט אחד, אני חושב, תסלחו לי שאני ענייני ומשעמם עם עובדות - - -
מאיר פרוש:
כמה חברים בארגון שלו? כל אחד או אחת שיענו כמה אנשים בארגון שלהם. יש לי יותר נכדים ונכדות מ - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
יש פה בחור, לתת כבוד לבחור שהגיע לפה, יש פה לוחם, הוא כבר דיבר פעם אחת ואני רוצה לשמוע אותו שוב. לא להפריע.
יעקב אשר:
אל תעשי את ההקשר הזה. את יושבת כל הזמן כמו במאית, מחלקת הוראות לכל מיני אנשים פה. כמו במאית של סרט.
בתיה כהנא דרור:
אתם צריכים לנשק את רגלי האם הזאת, לנשק את רגלי האם השכולה.
יעקב אשר:
מישהו דיבר עליהם? תשאלי אותו שיושב לידך אם דיברתי עליו. תתביישי לך, מחרחרת ריב.
אלון קמינר:
אני מתנצל אם זה יוצר סערה, אני אגיד שתי מילים.
אלון קמינר:
אני אגיד דבר אחד, וסלחו לי שאני ענייני מה שנקרא. בשביל שהדבר ימשיך ויתפוס מים לאורך זמן, בהנחה שהזמנים משתנים והם לא כל הזמן יהיו כמו שהם, אנחנו צריכים להציע מבחן, והמבחן גם כשלעצמו יעמוד להשתנות עם הזמן. תחת ההנחה שלצה"ל יש משימות, יש משימה כללית ואז יש תתי משימות, תתי משימות, תתי משימות, עד שיש ממ...
אלון קמינר:
ובגלל זה אני מסכים עם זה שכרגע הם בחוץ. היה ומחר יבוא שר ביטחון חדש ויגיד: יודעים מה, לוחמי האש הם חלק ממשימות צה"ל, שייכנסו לצורכי היעדים האלה. אבל כרגע בגלל שזו לא משימה של צה"ל אז זה לא צריך להיות חלק מה-10%, עם כל הכבוד וכולם יודעים שיש כבוד אדיר, וזה המבחן שאני מציע, חלק מהמשימות של צה"ל שייחשב...
יעל זרח:
אני מתנדבת באיחוד הצלה, אני לא מייצגת את הארגון. אני מחדדת.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה ארגונים קודם. זק"א. אגב מזכירים לי פה שב-17:30 יש דיון נוסף, כך שכל מי שלא דיבר ידבר. כולכם תדברו, לא לדאוג.
שלום ותודה ליושב ראש על האפשרות קצת להציג את זק"א, כי לדעתי מי שקיבל את ההחלטה לפסול את זק"א מאפשרות של שירות אזרחי ביטחוני, מה שהיה לו עד עכשיו ולא מומש, דווקא עכשיו לא נותנים לנו את האפשרות. אם אני מסתכל מה-7 באוקטובר, אני מדבר על המתנדבים שגרים בדרום, לחמו יחד עם כל האזרחים מול מחבלים בהצלת חיים ובמקומות מסוימים חטפו חללים. אנחנו יודעים לומר היום שיש מקומות שלא הגענו, למחרת לא היה שם את החלל, חטפו אותו לעזה. אז כן היינו בשטח.
אני ממוצאי שבת, שעה וחצי אחרי שבת הייתי בשדרות, בכביש עוטף שדרות, חלק מהאנשים שלנו היו בנובה, הייתה שם עדיין לחימה, ובקיבוצים. אנחנו לא היינו תחת אש? עמותת זק"א היא עמותה יחידה שיודעת לעבוד בשגרה ובחירום גם עם המשטרה וגם עם הצבא. הוכרזנו כגוף עזר לשעת חירום ב-2003 על ידי שר הביטחון, הוכרזנו כגוף הצלה לשעת חירום על ידי השר דאז לביטחון פנים, היום זה ביטחון לאומי של השר בן גביר. אז במקום שרק המשטרה פעלה ידענו לפעול מכוח החוק ובמקום של הצבא ידענו לפעול מכוח החוק יחד עם הצבא.
הדפנו את המתנדבים שלנו להגיע רק למחרת ולעוד יום ולעוד יום. זק"א לא צריך להוכיח האם הציבור החרדי, המגזר החרדי, משרת. הוא עושה את זה יום יום, הוא לא חיכה, לא לחוק ולא לכלום, אבל אני רוצה לספר, ברשותכם, יושב ראש הוועדה, מה אני עשיתי כמנכ"ל הארגון לפני ה-7 באוקטובר, בגלל שאני מכיר את הזכויות שיש לי ואני רוצה לנצל אותן, אני רוצה למצות אותן.
באחת הפגישות שלי עם אלוף פיקוד העורף הקודם שאלתי אותו: מה יקרה אם אני מגייס עכשיו 100 חרדים בשירות אזרחי ביטחוני והדבר הנוסף היחיד שאני נותן להם בהכשרה זה נהגי תובלה, רישיון ג', פשוט? הוא פתח עליי זוג עיניים והוא אומר לי: המשמעות שאתה נותן את החיילים שלי לצבא והחבר'ה שלך יספקו את שרשרת המזון למדינת ישראל מתוקף תפקידי כפיקוד העורף.
רבותיי, אתם שוכחים משהו, החזית היום היא העורף. יש שני מתארי אסון שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתם, התקפת טילים רבתית, ואנחנו חווים אותה בשנתיים האחרונות, ורעידת אדמה שאמורה להיות פעם ב-100 שנה ועברנו כבר את הזמן. אני לא יודע אם זה חוק או לא, להעביר קורס את כל כיתות י"ב במדינת ישראל, קורס בפיקוד העורף, מחלץ 02, מפני שדה פקטו בשטח כשיש אירועים כאלה גדולים בעולם, מי המחלצים? האזרחים. 95% מהניצולים ניצלו על ידי האזרחים, רק 5% מהניצולים ניצלים על ידי כוחות החילוץ הרשמיים. זה לא קיים, זה לא עובד, זה לא נמצא.
יש לנו תוכניות עבודה מה לעשות איתם שנתיים, להביא עתודות כוח אדם במסות לתומך לחימה, לא תומך לחימה. יש לנו הרבה מה לתת, לא שמעו אותנו והחליטו שאנחנו לא נהיה בשירות האזרחי ביטחוני וחבל.
דברי דובר/ת #874 | 426 מילים